אדם אשר קיימות נגדו חשדות לביצוע עבירה פלילי, יקיים לרוב הליך פלילי, כאשר הצד הנגדי הינו המדינה, והוא כמובן הנאשם. אי השוויון המובנה מחייב לסייע לחשוד בעזרת תנאים אשר יאפשרו לו להקטין את פערי הכוחות המשמעותיים. אחד מהם הוא זכות השימוע. כלומר, יכולתו של נאשם להגיב על החשדות ו/או האישומים העולים כנגדו. במאמר זה נסקור מהו הליך השימוע בפלילים ועל האפשרות לבצע שימוע בעל פה. כל זאת, נכתוב לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים.
עם זאת, נבקש להעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין פלילי.
שימוע בהליך הפלילי:
כאמור, זכות השימוע נועדה להקטין את פערי הכוחות של הפרט אל מול המדינה. אי לכך, זכות השימוע אינה עומדת לבדה בהליך הפלילי, אלא גם קיימת בהליך המנהלי, כאשר הפרט עומד מול הרשויות. באשר להליך הפלילי, כאשר קיים חשד כנגד אדם, או לחילופין, הוגשה נגדו תלונה, תפעל המשטרה לאיתור וגיבוש ראיות מספקות בעניינו. במידה ומדובר בעבירות קלות משקל, הראיות תועברנה לתביעה המשטרתית. אם מדובר בעבירות כבדות משקל, המשטרה תגבש דעתה ותעביר את התיק לפרקליטות, שם, על בסיס הראיות המובאות, יוחלט האם להגיש כתב אישום.
ככלל, זכות השימוע מובאת כזכות מהותית של הפרט מול הרשויות. יש זכות שימוע, גם בהליך פלילי וגם במקרים מנהליים, מאחר ומדובר בפערי כוחות של היחיד מול רשות ציבורית.
באשר לשימוע בהליך הפלילי, בין אם התיק יגיע לתביעה המשטרתית או לפרקליטות, יש חובה ליידע את החשוד בדבר העברת חומר החקירה לידי הגוף התובע, זאת בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"א–1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי").
זאת ועוד, בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מעוגנת זכות השימוע בהליך הפלילי, לפיו קיימת זכות לחשוד להגיש טענותיו בכתב, זאת 30 יום לאחר קבלת ההודעה בדבר ניהול תיק בעניינו. זכות זו תקוים במידה וחשוד נחשד בעבירה מדרגת פשע, כלומר: בעבירה אשר עולה על 3 שנות מאסר. חשוב לציין כי זכות השימוע מוגבלת ואינה מותרת בכל עת. הזכות אינה חלה על מי שאסיר, זאת אומרת שאדם שעצור בגלל עבירה אחת, לא ניתנת לו זכות שימוע, גם אם יואשם בעבירה אחרת. כמו כן, קיימת אפשרות לתובע להגיש בקשה למניעת מתן זכות שימוע, זאת בהתקיימן של נסיבות מיוחדות (חשש לעיוות החקירה או שיבוש עדויות). אם זו תאושר על ידי בית המשפט, לא תינתן זכות השימוע.
שינוי פרי פסיקה – שימוע בעל פה ואפשרות עיון בחומרי חקירה:
כאמור בסעיף החוק, זכות השימוע הינה הגשה בכתב. כיום, בהתאם להלכה שנפסקה בבית המשפט העליון, בתיקים כבדי משקל ובעלי תודעה ציבורית, במידה ובית המשפט יאשר זאת, תוכל להינתן זכות השימוע בעל פה. מלבד זאת, יכולה להינתן הזכות לעיון בחומרי חקירה, במקרים מסוימים. זאת במטרה לצמצם פערי כוחות. ככלל, אדם יגיע לשימוע כאשר דבריו יאמרו בערפול, זאת מהסיבה כי הנ"ל יודע את סעיף העבירה שבה הוא מואשם, אך אינו יודע אילו ראיות גיבשו את סעיף האשמה. לאחרונה, הוחלט גם לאפשר לצפות ולצלם את חומרי החקירה. הדבר יעשה בשיקול דעתו של התובע, במטרה שלא לעוות את החקירה או את מתן העדות, במקרים מסוימים.
נעיר, כי זכות השימוע אמנם מעוגנת בחקיקה ומטרתה לצמצם את פערי הכוחות המובנים בין הפרט למדינה, אם כי זכות זו כאמור מוגבלת, וקיימים סייגים להפעלה. עם זאת, בעזרת פסיקה חדשה המעוגנת כמחייבת, לאור כך שנדונה בבית המשפט העליון, התגמשה זכות השימוע וכעת, במקרים מסוימים ובאישור, יכולה זו להינתן גם בעל פה. בנוסף, תינתן אפשרות, במקרים מסוימים ובהתאם לסייגים, להיחשף לחומרי חקירה ולצלמם, זאת במטרה לטעון טענות קונקרטיות בזכות השימוע, בשונה מהאופן המעורפל שבו הוצגו בעבר, וזאת בהסתמך על סוג העבירה שבה מואשם האדם, ללא ידיעה בדבר הראיות הקיימות.
סיכום:
במידה והנך נחשד בביצוע עבירה, מומלץ, החל מההליך המקדמי, כלומר, חקירה ואיסוף ראיות, להיוועץ בעורך דין פלילי. עורך דין מקצועי ובקיא בתחום, יוכל לייעץ על דרך הפעולה, החל מהחקירה, בהגשת השימוע במידה וזה יעשה בכתב וכמובן בניהול ההליך המשפטי, על כל נגזרותיו, במידה ויידרש לכך.
המאמר מוגש בחסות משרד עורכי דין מיקי חובה
www.mh-law.co.il